"יש לי סרטן.." - איך לספר למשפחה?

אין ספק שהסרטן משפיע על היחסים עם בני המשפחה.

החולים מאוד זקוקים לתמיכה המשפחתית בתקופה מאתגרת זו.

מצד שני, זו בשורה שלא קל לשתף אותה, במיוחד במקרה של קרובים פגיעים שיש לשמור עליהם, כמו ילדים או הורים קשישים. צריך לדעת שהרבה פעמים החשדות והספקות שעלולות להיווצר מחוסר הידיעה עלולות להיות מפחידות יותר מהמידע עצמו, קשה ככל שיהיה.

הנה כמה המלצות שלנו על איך לעבור את שלב הבשורה בצורה הכי טובה:

לבחור את הרגע הנכון - לא חייבים להודיע על המחלה ברגע שמקבלים את האבחון. עדיף לחכות קצת, לעכל מה שאפשר ולהרגיש מוכנה. יחד עם זאת, לא כדאי לחכות יותר לתחילת הטיפולים או האשפוז הראשון.
השאירו את המילה "סרטן" לסוף - תעשו הקדמה קצרה על הבדיקות שעברתן, על הממצאים ועל האבחנה הרפואית שקיבלתן. אחרי שהמילה "סרטן" כבר נאמרה, אל תשכחו להוסיף את נקודות האור: גילוי מוקדם אם זה המקרה, הרופאים הטובים והמקצועיים שאתן סומכות עליהם, שלל הטיפולים שיש לרפואה להציע וכו'.
הבשורה לילדים - מומלץ להקדיש לכל ילד וילדה את הזמן ואת המקום שלו/ה לשיחה חשובה זו. זה יאפשר לכם להתאים את ההסברים לגיל ולאופי של הילד/ה וגם לתת לו/ה את מלוא המקום ותשומת הלב לתגובות שלו/ה. הסבירו להם את המחלה במילים פשוטות, מבלי להסתיר את המילה "סרטן" ושתפו אותם ברגשותיכם הקשים. ממילא הילדים ישימו לב למצב הנפשי שלכן אז מוטב לשיים את המצב, זה מה שיאפשר גם לו/ה לעבד את המצב. גם איתם, כמובן, אל תשכחו את נקודות האור. ברגע שהילדים מודעים למה שקורה, לכו ויידעו את הצוותים החינוכיים (מחנכת, יועצת...) על מנת שגם הם יוכלו לתמוך בילדיכם, במידה ויהיה צורך.
אל תשכחו במהלך הטיפולים ואחרי - עדכנו את הקרובים ביותר ובעיקר את הילדים : באיזה שלב את נמצאת, מה מצבך, בדיקות מעקב שאת עוברת. זכרי - אין צורך להעמיס במידע אבל כן לשתף במידע העיקרי.

המשפחה מהווה מקור של כוח בזמנים אלו.

מאחלות לכן שתמיד תבלו בבריאות ושמחה עם משפחותיכן!